‫חטיפי חמאת בוטנים צ'אנקים‬

 

24 לינואר – יום חמאת הבוטנים הבינלאומי.
נשבע לכם. אמיתי לגמרי.

חמאת בוטנים היא טראש אמריקאי אמיתי. וכיאה לאומה ששום גחמה קולינרית שיוצאת ממנה כבר לא מפתיעה אף אחד, גם העובדה שהם מקדישים יום חגיגי לממרח עוברת מתחת לרדאר. אבל לא אצלי. חמאת בוטנים היא קינק אישי שלי ורתמתי גם את הבלוג למסיבה.

אני פשוט מטורף על חמאת בוטנים ומשתדל שלא לגעת בה בגלל אחוזי השומן, אבל לאחרונה עם הכניסה למגמת הבריאות, שמחתי לגלות שהיא לא נוראית כל כך, והשומן הוא אפילו מהסוג הבריא והלא רווי. זו עדיין לא סיבה לאכול ממנה בכמויות, אבל כשרוצים לחטוא מעט זה באמת בסדר.
אני כנראה כבר לא אגלה לאף אחד את אמריקה אם אספר שהבוטן הוא קטנייה ולא אגוז, למורת רוחם של מוכרי הפיצוציות, והוא מלא בסיבים תזונתיים ודברים בריאים אחרים, אפילו כאלה מהסוג שמוריד כולסטרול. אבל מה שמשנה שהוא נורא נורא טעים.
כשאתם קונים חמאת בוטנים תסתכלו על רשימת המרכיבים. לא כדאי שיהיו שם ממתיקים, מלחים, משמרים או כל תוספת אחרת. צריך להיות רק רכיב אחד – בוטנים.

 

 

המתכון הזה לקוח מהספר "בישול רב אנרגיה" של רייצ'ל אן היל, עם כמה שינויים שלי. התוצאה היא סוג של חטיפי אנרגיה, דחוסים וכבדים, טעימים בצורה חסרת אחריות ומשביעים מאד. אני לא צוחק בקטע הזה – אני אוכל אחד או שניים בבוקר, ושבע עד הצהרים. וכאן אני מצרף אזהרה מתבקשת – זה לא קינוח.

 

מה צריך

5 כפות גדושות חמאת בוטנים
5 כפות גדושות דבש
120 גרם פתיתי שיבולת שועל עבה (כמו הסוג של הגרנולה)
50 גרם שיבולת שועל דקה (מהסוג של הדייסות)
כף קמח מלא
100 גרם של מיקס פירות ואגוזים (פרטים בהמשך)

לעבודה
מחממים בסיר את הדבש וחמאת הבוטנים על אש נמוכה, ומערבבים כמה דקות עד להמסה.
חשוב להקפיד על אש קטנה, אחרת זה נחרך בקלות.

 

 

בינתיים בקערה נפרדת מערבבים את החומרים היבשים – שני סוגי שיבולת השועל והקמח.

 

 

פירות
הפירות והאגוזים הם נושא פתוח. המיקס האהוב עלי הוא חמוציות לא מסוכרות, משמשים ופקאנים.
אפשר להשתמש בצימוקים ואגוזים (סבתא), בננה שוקולד וצ'ילי (אח!), שבבי קוקוס ושקדים (נום), או כל מיקס אחר שבא לכם. אני ממליץ לעבוד עם פירות לא ממותקים ולא דומיננטיים כי המאסה הכללית מאד מתוקה וחבל שיבלעו. שילוב בין אגוזים קראנצ'ים לפירות נימוחים הוא האהוב עלי.

לא משנה מה בחרתם, תקצצו הכל בצורה גסה ותערבבו פנימה אל יתר החומרים היבשים.

 

 

החמאה והדבש מוכנים, הדברים הבריאים בצד מוכנים, הגיע הזמן לערבב.

 

 

אני מעדיף לעשות את זה בסיר עצמו. שופכים פנימה הכל ומערבבים יחד. התוצאה צריכה להיות עיסה גושית ולא חלקה.
אם זה לא מתחבר, אפשר להוסיף עוד חצי כף דבש.

 

 

שופכים הכל לתבנית קטנה מהדקים מעט ומסדרים יפה יפה. מכניסים לתנור שחומם ל190 מעלות ואופים רבע שעה.

 

סבלנות
ככה זה יוצא, שחום וריחני. אם זה לא שחום מספיק תכניסו לעוד 2-3 דקות.
נותנים לתבנית להתקרר בערך 20 דקות בחוץ, ואז כל עוד זה חמים, פורסים לפרוסות באיזה גודל שבא לכם ומפרידים עם הסכין גם מהדופן, אבל עדיין לא מוציאים אותם אחרת הכל יתפרק. צריך לחכות לצינון מוחלט (אפילו במקרר), ורק אז לחלץ את הקוביות.

 

 

אני רוצה להזכיר שוב שלמרות התמימות והמראה העוגייתי, מדובר ביציקה דחוסה וצ'אנקית שלא תתאים לסיום ארוחה. זה חטיף ביניים לנפילת הסוכר של ארבע במשרד או תדלוק לבוקר, אבל לא דרך מתוקה לסיים ארוחה.

 

 

במקור כתוב שאפשר להחזיק את הקוביות עד שבועיים במקרר. הומור של אמריקאים, לך תבין.

 

 

———————–
לגזור ולשמור
———————–

ממיסים את חמאת הבוטנים והדבש על אש קטנה
מערבבים את החומרים היבשים עם הפירות הקצוצים
מערבבים הכל יחד לעיסה פירורית
אופים 15 דקות בתנור שחומם ל190
מצננים 20 דקות, פורסים לפרוסות בתוך התבנית, אבל לא מוציאים מהתבנית.
אחרי קירור מוחלט כשהכל מתגבש חזרה אפשר לחלץ אותם

 

 

מה עושים עם חמאת הבוטנים שנותרה?
אוכלים עם מקל סלרי! גם את זה למדתי מהאמריקאים.
עכשיו תורכם להצטרף למסיבה. מכירים מתכון מוצלח שעושה טוב לחמאת בוטנים? שתפו אותו או הפנו בלינק אליו בתגובות. אני סקרן 🙂
חג שמח!

 

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

סגור לתגובות.