תגית: צימוקים

עוגת תפוזים וצימוקים

בנוסף לעוגת ליים, הכנתי גם את העוגה הזו עבור מבצע האיסוף לחיילים בדרום. אין כמו עוגות תפוזים… ההכנה שלה פשוטה ומהירה, והעוגה יצאה גבוהה, ריחנית ומשגעת. נראה לי שזו לא תהיה הפעם היחידה שאכין אותה החורף. המתכון מהבלוג Simply Recipes ועשיתי בו קצת שינוים – החלפתי חמאה בשמן והגדלתי את כמות הקליפה המגוררת. המצרכים: 2 […]

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: פשוט מבשלת )

לביבות ג'ריש וצימוקים

את המתכון הבא אשתי אילתרה במהירות אחרי שהזאטוט הקטן הוציא מהמגירה שקית של ג'ריש (בורגול דק) ואמר שהוא רוצה. אז נכון שבד"כ עם ג'ריש מכינים קובה – אבל… להמשך »

הפוסט לביבות ג'ריש וצימוקים הופיע ראשון בטעימאוד

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: טעימאוד )

‫עוגיות גרנולה בזילוף חמאת בוטנים‬

‫ככל שאתה מתבגר, מלחמות (או מבצעים או תקיפות או שלא קוראים להם) הופכות להיות גרועות יותר. אני לא יודעת אם זה בגלל שאתה קולט שכן יש מה להפסיד או בגלל שמנגנון האמפתיה שלך הופך משוכלל ורגיש יותר…

[[ This is a content summary only. Visit my website for full links, other content, and more! ]]

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫מתכונים שנראים טעימים‬ )

לחם בירה כפרי ונפלא – האינסטינקט העצוב שלי חזר

לחם בירה פשוט להכנה

אז אמנם רק לפני דקה כתבתי לכם 10 דברים שאתם לא יודעים עלי והבטחתי שהפוסט הבא יהיה בסוכות – אלא שקרה משהו בלתי צפוי בעליל שאני מוכרחה לשתף אתכם בו…
מה שכן, הפעם, בניגוד לפעם הקודמת – יש גם מתכון. מתכון פשוט מאוד ללחם בירה, עם טריק חביב שהופך אותו ליפה במיוחד.
שימו לב: הלחם הזה לא ממש תופח – הוא דחוס ונמוך. הוא יתאים לכיכר עגולה שייחתכו ממנה פרוסות צרות וארוכות. לשם מה פרוסות ארוכות וצרות?…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: נחמה שובתת )

ללמוד לאכול




כבר שנתיים, פעם בשבועיים
אני נפגשת לשיחה ארוכה עם ל. המופלאה
שלימדה אותי את הדבר הבסיסי ביותר

אך המסובך ביותר – ל א כ ו ל

וככה מההתחלה – כמו שלומדים ללכת,
כמו שלומדים שפה חדשה,
למדתי לאכול –
מהסיבות הנכונות, 
במקומות הנכונים,
ואת הדברים הנכונים
(ועל הדרך גם ירדתי 15 קילו)
מאז אני בחיפוש מתמיד אחרי מתכונים שהם גם בריאים וגם טעימים
וגם – עדיף – עם ערך קלורי סביר
בא נגיד ש- אני לא באמת אוכלת עוגות נמלים לארוחת בוקר…


מצרפת כאן שני מתכונים פשוטים ומעולים
שכל אחד יכול לשדרג לפי טעמו והעדפותיו העשבוניים

(א. אומר- "תוסיפי כוסברה ורוטב סויה!!")
 

+המלצה לספר קריאה מדהים שבין דפיו מצאתי את הסלט קוסקוס.
ש…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אז מה את עושה כל היום )

‫הכרזת העצמאות שלי – עוגת בננות הפוכה‬


בגיל 30 החלטתי סוף סוף להתחיל לאפות • לניסוי הבכורה נבחרה העוגה הפשוטה הזו • גם כי היא טעימה תופת, אבל בעיקר כי יום העצמאות בפתח והחברים דורשים את הקינוח הקבוע של אחרי המנגל לקרוא את ההמשך

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫מדבר מהבטן‬ )

‫חטיפי חמאת בוטנים צ'אנקים‬

 

24 לינואר – יום חמאת הבוטנים הבינלאומי.
נשבע לכם. אמיתי לגמרי.

חמאת בוטנים היא טראש אמריקאי אמיתי. וכיאה לאומה ששום גחמה קולינרית שיוצאת ממנה כבר לא מפתיעה אף אחד, גם העובדה שהם מקדישים יום חגיגי לממרח עוברת מתחת לרדאר. אבל לא אצלי. חמאת בוטנים היא קינק אישי שלי ורתמתי גם את הבלוג למסיבה.

אני פשוט מטורף על חמאת בוטנים ומשתדל שלא לגעת בה בגלל אחוזי השומן, אבל לאחרונה עם הכניסה למגמת הבריאות, שמחתי לגלות שהיא לא נוראית כל כך, והשומן הוא אפילו מהסוג הבריא והלא רווי. זו עדיין לא סיבה לאכול ממנה בכמויות, אבל כשרוצים לחטוא מעט זה באמת בסדר.
אני כנראה כבר לא אגלה לאף אחד את אמריקה אם אספר שהבוטן הוא קטנייה ולא אגוז, למורת רוחם של מוכרי הפיצוציות, והוא מלא בסיבים תזונתיים ודברים בריאים אחרים, אפילו כאלה מהסוג שמוריד כולסטרול. אבל מה שמשנה שהוא נורא נורא טעים.
כשאתם קונים חמאת בוטנים תסתכלו על רשימת המרכיבים. לא כדאי שיהיו שם ממתיקים, מלחים, משמרים או כל תוספת אחרת. צריך להיות רק רכיב אחד – בוטנים.

 

 

המתכון הזה לקוח מהספר "בישול רב אנרגיה" של רייצ'ל אן היל, עם כמה שינויים שלי. התוצאה היא סוג של חטיפי אנרגיה, דחוסים וכבדים, טעימים בצורה חסרת אחריות ומשביעים מאד. אני לא צוחק בקטע הזה – אני אוכל אחד או שניים בבוקר, ושבע עד הצהרים. וכאן אני מצרף אזהרה מתבקשת – זה לא קינוח.

 

מה צריך

5 כפות גדושות חמאת בוטנים
5 כפות גדושות דבש
120 גרם פתיתי שיבולת שועל עבה (כמו הסוג של הגרנולה)
50 גרם שיבולת שועל דקה (מהסוג של הדייסות)
כף קמח מלא
100 גרם של מיקס פירות ואגוזים (פרטים בהמשך)

לעבודה
מחממים בסיר את הדבש וחמאת הבוטנים על אש נמוכה, ומערבבים כמה דקות עד להמסה.
חשוב להקפיד על אש קטנה, אחרת זה נחרך בקלות.

 

 

בינתיים בקערה נפרדת מערבבים את החומרים היבשים – שני סוגי שיבולת השועל והקמח.

 

 

פירות
הפירות והאגוזים הם נושא פתוח. המיקס האהוב עלי הוא חמוציות לא מסוכרות, משמשים ופקאנים.
אפשר להשתמש בצימוקים ואגוזים (סבתא), בננה שוקולד וצ'ילי (אח!), שבבי קוקוס ושקדים (נום), או כל מיקס אחר שבא לכם. אני ממליץ לעבוד עם פירות לא ממותקים ולא דומיננטיים כי המאסה הכללית מאד מתוקה וחבל שיבלעו. שילוב בין אגוזים קראנצ'ים לפירות נימוחים הוא האהוב עלי.

לא משנה מה בחרתם, תקצצו הכל בצורה גסה ותערבבו פנימה אל יתר החומרים היבשים.

 

 

החמאה והדבש מוכנים, הדברים הבריאים בצד מוכנים, הגיע הזמן לערבב.

 

 

אני מעדיף לעשות את זה בסיר עצמו. שופכים פנימה הכל ומערבבים יחד. התוצאה צריכה להיות עיסה גושית ולא חלקה.
אם זה לא מתחבר, אפשר להוסיף עוד חצי כף דבש.

 

 

שופכים הכל לתבנית קטנה מהדקים מעט ומסדרים יפה יפה. מכניסים לתנור שחומם ל190 מעלות ואופים רבע שעה.

 

סבלנות
ככה זה יוצא, שחום וריחני. אם זה לא שחום מספיק תכניסו לעוד 2-3 דקות.
נותנים לתבנית להתקרר בערך 20 דקות בחוץ, ואז כל עוד זה חמים, פורסים לפרוסות באיזה גודל שבא לכם ומפרידים עם הסכין גם מהדופן, אבל עדיין לא מוציאים אותם אחרת הכל יתפרק. צריך לחכות לצינון מוחלט (אפילו במקרר), ורק אז לחלץ את הקוביות.

 

 

אני רוצה להזכיר שוב שלמרות התמימות והמראה העוגייתי, מדובר ביציקה דחוסה וצ'אנקית שלא תתאים לסיום ארוחה. זה חטיף ביניים לנפילת הסוכר של ארבע במשרד או תדלוק לבוקר, אבל לא דרך מתוקה לסיים ארוחה.

 

 

במקור כתוב שאפשר להחזיק את הקוביות עד שבועיים במקרר. הומור של אמריקאים, לך תבין.

 

 

———————–
לגזור ולשמור
———————–

ממיסים את חמאת הבוטנים והדבש על אש קטנה
מערבבים את החומרים היבשים עם הפירות הקצוצים
מערבבים הכל יחד לעיסה פירורית
אופים 15 דקות בתנור שחומם ל190
מצננים 20 דקות, פורסים לפרוסות בתוך התבנית, אבל לא מוציאים מהתבנית.
אחרי קירור מוחלט כשהכל מתגבש חזרה אפשר לחלץ אותם

 

 

מה עושים עם חמאת הבוטנים שנותרה?
אוכלים עם מקל סלרי! גם את זה למדתי מהאמריקאים.
עכשיו תורכם להצטרף למסיבה. מכירים מתכון מוצלח שעושה טוב לחמאת בוטנים? שתפו אותו או הפנו בלינק אליו בתגובות. אני סקרן 🙂
חג שמח!

 

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

על שפיות, וידוי ועוגיות גרנולה

שפיות. אני מרגישה שזה מצרך כל כך נדיר בימינו.

לפוסט המלא>>


(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: טולטולים )

‫פסטת זוקיני של סיגל‬

 

את הפסטה הזו סיגל הכריחה אותי לטעום לפני כמעט 10 שנים כשעבדנו יחד באותו משרד. בצהרים היא בדרך כלל הביאה ארוחות של גדולים, ואני יצאתי לאכול במסעדות פועלים זולות לצד נהגי מונית שוחרי שומן. מדי פעם בדרך החוצה הייתי מגניב מבט לצלחת שלה ומקנא. יום אחד היא קלטה, תפסה אותי, והכריחה אותי לנסות. "נו, אבל תטעם!".

צריך להכיר את סיגל כדי להבין שאסור לוותר על הזדמנות כזו. מבחורה כזו מוכשרת ורב תחומית עד להכעיס אי אפשר לצפות לפחות משלמות בכל דבר שהיא עושה. גם אם מדובר במיקס בלתי אפשרי של צימוקים, צ'ילי וזוקיני. אז כמובן שחטפתי מזלג ונגשתי לדגום.
זה ישמע כמו קלישאה משתפכת, אבל ביס אחד הבהיר שהדבר הזה לא עומד בשורה אחת עם שאר הפסטות שהכרתי עד לאותו יום. היא היתה מתקתקה, חריפה מעט, ובו זמנית עדינה ורעננה. אף פעם לא אכלתי פסטה כזו. זו לא מנה שעוברים אחריה לסדר היום, ולא משנה שזה היה יום שלישי וחיכה לי למטה קוסקוס.

עוד באותו הרגע דרשתי וקיבלתי את המתכון. וכשאני אומר מתכון אני מתכוון לזה שקיבלתי את רשימת המרכיבים, ועוד בע"פ. ירדתי למטה למסעדת הפועלים ודאגתי שאף אחד לא יסיח את דעתי כי שיננתי שוב ושוב את הרשימה והשתדלתי מאד לא לפספס אף רכיב בדרך.
אני מקווה שהצלחתי כי במשך השנים הכנתי את המתכון הזה עשרות פעמים, תמיד מהראש, ויש סיכוי גדול שהתרחקתי מהצלחת המקורית. אם כן אני אפילו לא יודע כמה. עד היום אין לי שום גירסה רשומה שלו, וזו הזדמנות לתעד, וגם להפיץ את הבשורה.

 

 

מה צריך

1 זוקיני
כפית רוטב צ'ילי מתוק
כף צימוקים
שן שום פרוסה דק
6 עלי בזיליקום
שמן זית
100 גרם פסטה רחבה
פרמז'ן

 

לעבודה

הכמויות מתייחסות למנה עבור אדם אחד, פשוט תכפילו לפי מספר המנות.

פורסים את הזוקיני לפרוסות אלכסוניות. אל תחתכו דק מדי אחרת הן יתקפלו ויאבדו את הצורה או אפילו ישברו. חצי ס"מ זה בדיוק העובי שצריך.
זוקיני (וגם קישוא) לא מקלפים כי הם נשברים בבישול, לכן חשוב רק לשטוף טוב ולפרוס עם הקליפה.
אפשר להשתמש גם בזוקיני צהוב או במיקס של צהוב וירוק אבל קישואים ממש לא מתאימים לכאן, אם אין עדיף לוותר.

 

 

הרוטב
מחממים מחבת עם שמן זית, וצורבים את פרוסות הזוקיני מצד אחד במשך 3 דקות.
כשמתחילים להופיע עליהן סימני חריכה חומים הופכים אותן לצד השני, ומוסיפים את השום, הצימוקים ורוטב הצ'ילי המתוק. תבדקו, יש לכם בקבוק כזה במקרר. אין לי מושג איך הקטשופ התאילנדי הזה עשה עלייה והפך למוצר הכי ישראלי שיש. אני מכיר אנשים שמטביעים בו כל דבר שהם אוכלים. עלי הוא קצת נמאס, אבל למנה הזו הוא נותן קיק שאסור לוותר עליו.

ממשיכים לבשל עוד 5 דקות ולא יותר תוך כדי ניעור כדי שכל החומרים יתערבבו ויתבשלו. מתבלים במלח, פלפל ועוד שפריץ שמן זית.
הקישואים בשלב הזה צריכים להיות מוכנים לאכילה (תנסו אחד) אבל עדיין פריכים ורעננים. אובר בישול יעשה אותם סמרטוטיים ומימיים.

 

 

הפסטה
במקביל להכנת הרוטב, מכינים את הפסטה. המטרה היא לתזמן את הנקודה שבה היא מוכנה עם סיום הכנת הרוטב (בערך 8 דקות) כך שאף אחד לא יחכה לשני. אבל גם אם פספסתם לא קרה כלום כל עוד הפסטה לא תחכה יותר מדי זמן בחוץ ותיעשה קרה ודביקה.

כיוון שהרוטב הוא לא באמת רוטב, לא צריך (ולא כדאי) להשתמש בפסטה שנועדה לרטבים כבדים, למשל פוזילי (ביסלי) או פנה (גלילים חלולים). צורות הפסטות האלה מיועדות לאסוף ולכלוא בתוכן את הרטבים הסמיכים ולדאוג שבכל ביס תטעמו מהכל. למתכון הזה מתאימה פסטה שטוחה וארוכה כמו טליאטלה או פפרדלה.

ובקיצור, מכינים את הפסטה לפי ההוראות. אני אצרף רק שני טיפים – להשתמש במים רותחים במיוחד, ולא פחות חמים מזה כדי שהפסטה תתבשל במהירות ובצורה אחידה, אחרת היא יוצאת סמרטוטית. וטריק מגניב – בכל פעם שאני עושה פסטה, אני זורק לסיר כמה שיני שום מקולפות שמתרככות במים ויש להן אין ספור שימושים אחר כך, אני סומך עליכם שתמצאו אותם.

 

 

ברגע שהפסטה מוכנה מוסיפים למחבת את עלי הבזיליקום. אם עושים את זה קודם הם משחירים מהחום ולכן אני מחכה לשניה האחרונה.

 

 

הכל מוכן, מגישים
טובלים כוס עם ידית בסיר הפסטה, ושומרים קצת ממי הבישול. מסננים את הפסטה, ומוסיפים אותה למחבת ביחד עם כף או שניים מאותם מים. המים העמילניים "ירחיבו" את הרוטב בלי לדלל אותו יותר מדי ויעזרו לו להתפזר ולעטוף את הפסטה.
מערבבים הכל יחד ומגישים מיד עם נתחי פרמז'ן גסים מעל. (הכי פשוט עם קולפן ירקות)

 

 

אני לא יודע כמה זה דומה לפסטה שטעמתי לפני כל כך הרבה שנים, אבל אני יכול רק להתחייב לכם שזו מנה שלא תפסיקו להכין, בדיוק כמוני. הפעם לשם שינוי מתוך מתכון כתוב.

 

 

 

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

עוגת מים

לחצו על התמונה לצפיה במתכון בגודל מלא. זהו מתכון מאוד לא ברור. אני זוכר שאמא אהבה את העוגה הזו, אבל ממש לא זוכר את העוגה עצמה. אני זוכר רק את השם של העוגה: "עוגת מים". אין לי מושג למה קוראים לה בשם הזה. אפשר לקרוא לה באותה מידה "עוגת ביצים" או "עוגת קמח"….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העוגות של אמא )