תגית: גרנולה

‫עוגיות גרנולה בזילוף חמאת בוטנים‬

‫ככל שאתה מתבגר, מלחמות (או מבצעים או תקיפות או שלא קוראים להם) הופכות להיות גרועות יותר. אני לא יודעת אם זה בגלל שאתה קולט שכן יש מה להפסיד או בגלל שמנגנון האמפתיה שלך הופך משוכלל ורגיש יותר…

[[ This is a content summary only. Visit my website for full links, other content, and more! ]]

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫מתכונים שנראים טעימים‬ )

אין לי זמן אבל יש לי גרנולה

גרנולה ויוגורט היא ארוחה די קבועה אצלי די הרבה שנים.
בערך מאז שאני ילדה.
פעם, זו הייתה גרנולה קנויה כזו. לפעמים קשה מידיי. לפעמים צימוקית מידיי. לפעמים מתוקה מידיי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: טולטולים )

‫גרנולה ביתית מנצחת‬

מאז הפוסט הזה די הפסקנו לקנות גרנולה. שנתיים עברו, קצת שכללנו את המתכון, העפנו את הסוכר, הפחתנו בכמות השמן, ניסינו על הדרך להכין גם עם חמאה במקום, חזרנו לשמן, שיחקנו עם המרכיבים ובסופו של דבר הגענו למתכון שטוב לנו איתו: הרבה שיבולת שועל, הרבה מרכיבים מלוחים ורק פרי מיובש אחד. במקרה שלנו: חמוציות מיובשות, שיש להן את האיזון המושלם בין מתוק לחמצמץ. חוץ מהמייפל, את תוספת המתיקות אנחנו מוסיפים בהגשה עם פרי טרי וכמה זילופים של דבש מעל. יחד עם יוגורט כבשים וקפה הפוך של ערן, זה עונג השבת בבוקר שלנו.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫אוכל זה טעים‬ )

ארוחות בוקר

טוב, זה דיי מתבקש שאחרי ארוחות הערב נתייחס גם לארוחות הבוקר, נכון?
לא רוצה לדבר יותר מדיי על חשיבותה של ארוחת הבוקר, כי כבר כתבתי על זה בעבר.
ועם זאת, יש אנשים שלא מתחברים לקונספט של ארוחות בוקר (גם מיקי בדיוק כתב על זה). זה בסדר, כל עוד הם מרגישים מאוזנים בהמשך היום ולא מוצאים את עצמם חוטפים אוכל כדי לטפל ברעב שצץ לו ככה פתאום באמצע היום. יש אנשים שזקוקים לסדר שונה של ארוחות ובעצם, הכי נכון יהיה להגיב לתחושות האישיות של רעב ושובע ולא בהכרח לאכול כי 'הגיע השעה'.
אם כי מרבית האנשים שאני פוגשת שמדלגים על ארוחות הבוקר מתנהלים באופן קצת שונה מהמתואר בקישור למעלה… אם הם לא אוכלים בצורה מסודרת (כלשהי) הם נוטים לחטוף אוכל ולהיות מאד לא מאוזנים לאורך היום.

חשוב לי להקפיד שילדיי יאכלו משהו לפני שהם יוצאים מהבית לביה"ס או לגנים, על אף שבגנים תהיה להם ארוחת בוקר. כי לעתים זו מאוחרת ודומה לארוחת עשר בבתי הספר. אני מרגישה שכשהם אוכלים, הם רגועים ומאוזנים יותר וזו בד"כ גם הבקשה שלהם.

זו לא חייבת להיות ארוחה גדולה. לפעמים הם יבקשו פרי: תמרים, תותים, סירות תפוזים, תפוח. או בקיץ מלון, אבטיח, ענבים, אפרסק.
לפעמים זו תהיה פרוסה עם משהו, או פריכית עם טונה/ לבנה/ טחינה+דבש.
לפעמים זו תהיה גרנולה עם/ בלי פירות ורוטב.
לפעמים דייסת קוואקר.
לאחרונה גילינו את האוטאפאם, בזכות אליה שהכינה אותו בגן של הקטנה באחד הבקרים לארוחת הבוקר. נפגשנו בו בעבר, אולם הפעם הייתה ממש התלהבות.
בימים בהם ממש יש זמן לשבת נכין סלט ונאכל עם כל מיני: דגים למיניהם, אולי לחם, ממרחים, אבוקדו ועוד.
הכל תלוי בזמן ובמידת החשק המתאימים.

גרנולה בייתית

אני בד"כ מכינה כמות גדולה, כ-2 ק"ג בבת אחת, כדי שיהיה לנו בשפע ולא נצטרך להכין בכל פעם. וכך יש לי קופסא גדולה שעומדת על השיש ומאפשרת לי להכין בכל פעם מנה קצת שונה, בהתאם לפירות שיש בעונה ולחשקי הטעם.

חומרים

2 ק"ג קוואקר
2-3 כפות אבקת חרובים
סילאן או ריבה בייתית שאינה עתירת סוכר או כל ממתיק אחר שעובר מבחינתכם (לא כדאי דבש) בכמות של 1/2-1 כוס
1-2 כפיות קנמון
קוקוס טחון (לא ממותק)
זרעי צ'יה
גוג'י בריס
צימוקים (מעדיפה כהים)
גרעיני דלעת
גרעיני חמניות
נבט חיטה

אופן ההכנה

מחממים תנור ל- 150 מעלות.
בקערה גדולה מערבבים קוואקר+ אבקת חרובים+ סילאן+ קנמון. כמות הסילאן צריכה להיות כזו שרק תרטיב את הקוואקר מעט. כך שאני מערבבת היטב ומעדיפה שלא לשים כמות גדולה מדיי של סילאן. שופכת ומערבבת היטב ואם יש צורך שופכת עוד ומערבבת היטב שוב. עד שהתוצאה מספקת אותי. לכן אינני צמודה בהכרח למינון מסויים.
מניחה בתבניות בשכבה דקה יחסית (בד"כ יוצאות לי 2 תבניות).
מכניסה לתנור ואחרי 15 דקות מערבבת בתבנית ומכניסה לעוד 15 דקות. שוב מערבבת ומכניסה לעוד 15 דקות, או קצת פחות, לפי התנור. הרעיון הוא שהכל ייקלה היטב , אולם לא יישרף, אז אפשר לשחק עם זה.
כשמוציאה מהתנור, נותנת להצטנן מעט ואז מוסיפה את כל החומרים היבשים למיניהם.
מקפידה מאד שלא לחמם את האגוזים והזרעים למיניהם, למען שמירה על השמנים שלהם. את כל מה שרוצה להוסיף יכולה אחרי.
מאחסנת היטב בכלי אטום.

בהכנת המנה מניחה 4-5 כפות מהגרנולה ביחד עם פירות טריים ומיובשים חתוכים

אפשר להוסיף רוטב המוכן משקדייה (כף) ומים/ מיץ רימונים/ תפוזים וכו'.
אפשר להוסיף חלב אורז/ סויה/ קוואקר וכו', או יוגורט וכו'.

צלחת של גרנולה עם מיץ רימונים מימין ומשמאל עם אבקת ספירולינה

דייסת קוואקר

חומרים


כוס פתיתי שיבולת שועל- קוואקר
2 כוסות מים
1-2 כפות אבקת חרובים
כף סילאן/ מולסה/ ריבה
4-5 פירות יבשים קצוצים (תאנים, משמשים, תמרים)
חופן צימוקים
1-2 כפיות קוקוס טחון (אופציונלי)
עיגולי בננה בשלה (אופציונלי)
כף שקדיה/ חמאת שומשום
1-2 כפות שומשום מלא טחון ופשתן טחון, 1 כף זרעי צ'יה, חופן גוג'י בריס

אופן ההכנה

בסיר מערבבים היטב את הקוואקר, אבקת החרובים והסילאן.
מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה.
מקטינים את האש ומוסיפים את הפירות היבשים, הגוג'י והקוקוס ומערבבים.
כשהמים כמעט ונספגים מוסיפים את הבננה, הקוקוס, הצ'יה והשקדיה. מערבבים עוד מספר פעמים ומכבים את האש.
זורים מעל את השומשום והפשתן הטחונים ומוסיפים תוספות לפי הטעם.
גיוונים: אפשר להוסיף תמצית וניל אמיתית, פירות טריים לפי העונה (נסו דובדבנים, תותי עץ, תותי שדה, אגסים, תאנים טריות ועוד), אגוזים קצוצים.



דייסה עם שקדיה, תותים ואגוזי קשיו


אוטאפאם- מעין פנקייק הודי



יום שישי בצהריים. הכנתי סיר מרק, אולם שכחתי שהשריתי דברים להכנת אוטאפאם. השריתי את האורז והעדשים הקלאסיים, אם כי החלטתי להתחכם קצת ולנסות עוד דברים, אז השריתי גם דוחן ומש, כדי לראות איך זה יצא ב"טעמים" אחרים.
הילדים, לשמחתי, שיתפו פעולה מעולה ומצאו להם פעילות מקסימה של הדבקת מדבקות וכך יכולתי להתפנות למלאכת הכנת האוטואפאם (שאינה מסובכת מדיי כלל)



יצירות מופת, תודו 



חומרים


1 כוס אורז מלא
1 כוס עדשים אדומים
מעט מלח
שמן זית/ קוקוס/ חמאה לטיגון


אופן ההכנה


משרים את האורז והעדשים בכלי עם מים למשך לילה



בבוקר מסננים ומכניסים לבלנדר עם מעט מלח ומים שמגיעים רק קצת מעל התערובת



מערבלים עד לקבלת עיסת פנקייק. אם סמיך מדיי מוסיפים עוד ממש מעט מים, עד להגעה לבלילה המתאימה



במחבת מחממים מעט שמן ויוצקים בכל פעם כמות של בלילה. כשמתחילות להופיע בועות הופכים לצד השני



זה לוקח 2-3 דקות בכל פעם. כך מכינים את כל הבלילה



כאמור, ניסיתי גם עם דוחן ומש



ויצאו אוטאפאם יותר ירקרקים עם טעם בהחלט שונה מעט (גם טעים מאד)


מצליחים לראות את הירקרקות שבהם?



טעים עם לבנה, טחינה או דבש. אם הייתה לי שמנת חמוצה הייתי מנסה גם


אומני מורחת לה עם דבש, אחרי שאכלה כמה עם לבנה

אפשר גם להכין כמות ולשמור במקרר ולחמם כשרוצים לאכול. היה מעולה גם בבוקר שאחרי [אפילו רפאל, שבד"כ לא אוהב דברים כאלה, אכל בתאבון!]
זו אופציה מעולה לפנקייקים ללא גלוטן, קמח, ביצים, חלב, סוכר וכל מה שיש אנשים שלא מעוניינים בו או שאסור להם. הטעם, מן הסתם, אינו לכיוון המתוק (אם כי בטח אפשר לנסות להוסיף המתקה כלשהי לערבול), אלא קצת יותר פיקנטי.

אחרי האוכל הם עברו לטפטופי נרות. צהריים יצירתי ביותר היה פה…

נכון שארוחות בוקר אחידה לכולם זה נוח יותר, אולם לעתים אני מוצאת שכל אחד אוכל פה משהו אחר לגמרי (קצת בדומה לארוחות הערב, בעצם).
הנה דוגמא

הדייסה עם הפירות שלי, הדייסה הנטולה של אומני, רפאל אכל אוטאפאם עם דבש ואיילה פריכית עם טונה. ואבא? עוד ישן, שבת בבוקר…

איך נראות ארוחות הבוקר אצלכם?

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

על שפיות, וידוי ועוגיות גרנולה

שפיות. אני מרגישה שזה מצרך כל כך נדיר בימינו.

לפוסט המלא>>


(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: טולטולים )

קינוח בכוס בירה

קינוחים מאז ותמיד לא היו הצד החזק שלי. התוודעתי על כך כבר מספר פעמים. אולי יום אחד ניקח את זה בצורה רצינית. כשיהיה זמן…

בכל פעם שעשיתי משהו קינוחי, הייתי ניגש למצרכים בדחילו ורחימו שמא אפשל. עבודה על קינוחים היא בעייתית מבחינתי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ביסטייל - אוכלים ונהנים )

סיפור לא גמור

המטבח הוא מקור להצלחות ואכזבות
כבר כמה שבועות שאני מתחילה דברים
וא. הציע לכתוב פוסט על הנסיונות שנזרקים לפח
אני שוקדת על מתכון לגרנולה bar המושלם
קראתי עשרות מתכונים ולא מצאתי את מבוקשי
כדי להיות מרוצה אני צריכה להמציא משהו חדש

יש לי מטרה לא הגיונית: גם טעים וגם לא משמין

הסיכויים שלי לא מזהירים…

ארבעה ניסיונות: הראשון היה משמין

השני – גם יבש וגם משמין
השלישי פחות משמין אבל גם לא טעים
הרביעי כבר סימן כיוון ואופק 
ונראה שעשרות נסיונות עוד לפני
* * * * *

אני מנסה לאפות לחם בסיר
(זה טרנד עולמי)
אכזבה גדולה
קניתי סיר במיוחד
עמלתי על הבצק שעות רבות
הקדשתי לו קמחים מיוחדים
כרכרתי סביבו כשתפח
לשתי וליטפתי
ובתנור – כשהפנתי את ראשי לרגע
הוא לא עלה…
נשאר בקרקעית הסיר כנעלב
וגם פה אני רחוקה מכניעה
לחם בסיר- יעלה ויהיה!
* * * * *
לפני שבועיים החלטתי לכבוש לימונים
לכבוש ירקות ולשים בצנצנות זה מעשה רומנטי מיסודו
למי יש סבלנות לחכות שמשהו יהיה מוכן ביותר מעשר דקות
והכי חשוב –  המסתורין…
מה יהיה הטעם של הכבוש? 
אבל מי חשב שדווקא העובש יפלס את דרכו
לתוך הצנצנת הסטרילית שלי?
ועוד קילו לימונים נפרס לפרוסות
וכל פרוסה נמשחת במלח
ואת הגרעינים צריך לסלק
(חיפשתם פעם גרעין של לימון על רצפת סומסום?)
ושוב צריך לחכות
אבל יש לי סבלנות
קניתי היום ספר על לחם 
מלאתי את הארון בקמח
יש  גשם בחוץ
ומחר מדליקה את התנור מוקדם מהרגיל

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אז מה את עושה כל היום )