תגית: לא אכיל

התחלות חדשות


בשעה שש עשרים וארבע בבוקר, ביום שלישי, מעט אחרי שצפינו בשמיים מכחילים באור הזריחה, חיינו השתנו בפעם השלישית. למרות שכבר היינו שם פעמיים, למרות שחשבנו שאנחנו יודעים למה לצפות ולמרות חודשי ההכנה וההתכוננות, למרות… הרגע הזה הוא חד פעמי, בלתי ניתן לתפיסה, כזה שאי אפשר להיות מוכנים אליו באמת. רגע של אושר מזוקק, התרגשות שעולה על גדותיה, רגע שקיים רק פעם אחת. לראות אותה בפעם הראשונה… הבנה שאינה באמת מובנת שנוצרו בתוכי חיים חדשים, שהיא חצי אני וחצי הוא….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: תופינים - נגיסות מהחיים )

היום יום הולדת – טור גליון אפריל, דרך האוכל

ניסן (המוכר לחלקכם כאפריל) הוא החודש שבו אני נוטה לקטר על יום ההולדת שלי. הוא חל בליל הסדר ואני נהנית להחמיץ פנים בנוגע לתאריך הזה מעל כל במה אפשרית. השנה, גם בטור של חודש אפריל בדרך האוכל. חג שמח!

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: תופינים - נגיסות מהחיים )

רק על עצמי לספר ידעתי… – טור חדש ב"דרך האוכל"

בישול הוא סוג של תרפיה. כתיבה היא סוג של תרפיה. כתיבה על בישול? נו, בכלל. ומסתבר שאני צריכה הרבה תרפיה… בנוסף לעבודה בסטודיו, במשך שלוש השנים האחרונות (פלוס-מינוס), אני כותבת מתכונים וכתבות ומצלמת למגזין "דרך האוכל"….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: תופינים - נגיסות מהחיים )

מעשים טובים

בחמישי באפריל יחול יום המעשים הטובים 2011. יש מי שצריך יום מיוחד למעשים טובים, אבל כשאני מסתכלת על האנשים שסביבי, אני רואה מעשים טובים בכל מקום. לשמחתי אני מוקפת בחברים ומכרים שהחיפוש אחר הדבר הטוב הבא שאפשר לעשות למען מישהו אחר הוא חלק משגרת יומם. אנשים נפלאים שמעשים טובים עבורם הם פשוט מעשים.
שלושה אירועים יוצאי דופן וחשובים יתקיימו במהלך שלושה ימים עוקבים (25-26-27 במרץ) בסוף החודש הקרוב:
בראנץ' החלומות בנמל יפו
 את נעמה ודודי מבייגלה כולם מכירים? מי שלא, ש(יעמוד דקה בפינה ואז) יקדיש כמה דקות להתמכרות לבלוג שלהם….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: תופינים - נגיסות מהחיים )

יש חיים (וסדנאות קולינריות) גם בצפון! סוף סוף…

אני מניחה שרובכם כבר יודעים (או שלא) – אני גרה בצפון. לא "צפון" במובן רעננה, נתניה או אפילו חיפה. "צפון" במובן "מהחניה של הסופר רואים את הכנרת". מה אני אגיד לכם? מהיום שעברתי הנה החיים נראים אחרת. החצר האחורית שלי היא הגן הלאומי ציפורי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: תופינים - נגיסות מהחיים )

מי זאת אתי? (כאן גר בלוג עם אתיקה)

פעם, בלוג היה סוג של "יומני היקר, שלום", אבל כזה שכולם יכולים לקרוא.
מפה לשם, הפכה הבלוגוספירה לזירה סוערת ורוחשת של יצרים, חשיפות, שיווק ישיר ועקיף והרבה סימני שאלה. זה קרה לאט. בלוג פה ועוד בלוג שם הפכו ללהיט וצברו לעצמם כניסות ועוד כניסות ואוהדים קבועים. ואז נהיו הרבה כאלה. בלוגי אוכל ובישול, בלוגי אמהות, בלוגי אופנה, בלוגי לייף-סטייל, בלוגי תרבות ואמנות ועוד ועוד….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: תופינים - נגיסות מהחיים )

ברצלונה המתוקה

ברצלונה הפתיעה אותנו בגשם. דקיק ומעצבן, מעכיר אווירה ומאפיר תאורה. הגענו לברצלונה אחרי מדריד החמה ויומיים נעימים להפליא בבילבאו המדהימה. דווקא היום הראשון בברצלונה היה יום יפה והעברנו אותו בשיטוט חסר מטרה בפארק גואל, כך שנשארה בליבנו תקווה לחזרתה של השמש. בוקר היום השני קידם את פנינו בזרזיף דקיק, מרגיז ובלתי פוסק. למרות שהצלחנו להעביר יום אחד כזה בטיול עם מטריה, בערב כבר היינו במצב רוח מדוכדך למדי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: תופינים - נגיסות מהחיים )

מותר לדבר קצת על חינוך?


ממש לא קשור לאוכל אבל קשור לדבר החשוב ביותר בחיים שלנו – הילדים שלנו, העתיד שלנו, והחינוך – שלנו ושלהם.
פעם בשנה, מתכנסת
חבורת אנשים יצירתיים כדי להחליף ביניהם רעיונות.
אחד האנשים הללו הוא
סר קן רובינסון, שמדבר על תפיסת החינוך באמצעות הכרה ביצירתיות של הילד. הקטע (למטה) קצת ארוך (20 דקות) אבל שווה צפיה והקשבה.
אפשר לסכם את הטענה המרכזית שלו בציטוט שהוא מביא מפיקאסו "כל הילדים נולדים אומנים". האם הם ישארו כאלה?…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: תופינים - נגיסות מהחיים )

אוקיי… אוקיי…

צודקים. הבלוג מוזנח. אפילו לאבק שהצטבר בפינות כבר משעמם…
קיבלתי נזיפות על ההעדרות הממושכת ועל חוסר העידכון. בנוסף – אנשים מדווחים על רעב, וזה כבר מוגזם.
אז נכון שגם היום לא תקבלו מתכון חדש אבל לפחות הסבר להעדרות הממושכת:
פתחתי לי עסק….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: תופינים - נגיסות מהחיים )