שיגעון (קינוחי) קיץ

מאז הפעם האחרונה שנטלי ואני נפגשנו, התחלנו לחשוב על הפעם הבאה כי היה ברור שתהיה כזאת.
ואכן, הפגישה לא אחרה לבוא.



בפגישה הזאת גיליתי ששתינו נעות בגבול הדק בין שפיות לשיגעון. למה אתם שואלים?



דבר ראשון, לא תעבור פעם אחת בלי שניפגש ונראה לפחות אחד כזה.
דבר שני אנחנו מסוגלות לדחוס כל כך הרבה אפייה ביום אחד שזה משהו (ואיכשהו תמיד להספיק עד האוטובוס האחרון שלי לפני ששבת נכנסת) כולל ללכת לשוק האיכרים בנמל על הבוקר ולקנות מיליון פירות יער יקרים בטירוף….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: טולטולים )

סגור לתגובות.