תגית: סבתא

עוגת משמש – Torta di albicocche

זאת תקופה בשנה שהעצים מלאים בפרי ובעל גבוה הופך ליתרון אדיר. יתרון שלי כמובן, כי ייתכן ופייטרו חשב קצת אחרת בזמן שקטף לי שזיפי דובדבן תחת השמש הקופחת ומתקפת היתושים שפוקדת את איזורנו. נו מילא, זה עבר לו ברגע שיצאה העוגה מהתנור. המתכון המקורי  של סבתא רחל עם משמשים, אבל היה כתוב בתחתית העמוד שאפשר […]

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: Pasta every day )

ריבת ורדים | Marmellata di rose

כשסבתא רחל ביקרה אצלי לראשונה בקוליקו, ערכתי לה סיור בגינה. הראתי לי את עצי הדובדבן, עץ המשמש ועצי השזיפים, היינו בגינת ירק שהיתה בדיוק בשיאה וכשהגענו לשיח הורדים, ששתלה סבתא פצ'יני ז"ל לפני כמה עשורים טובים, היא נעצרה. היא בחנה היטב, הסתכלה והריחה מכל כיוון אפשרי ואז אמרה: "זה זה! בדיוק זה!" וכמה שאנסה, לא […]

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: Pasta every day )

‫מוזיאון ישראל. החיים הוראות שימוש. ומתכון לקומפוט קיץ.‬

מוזיאון ישראל. עוד מעט 27. קיץ.

דף עבודה מסוף השנה

דף עבודה מסוף השנה

kayiz2kayiz3kayiz 4

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫שתיים ועשרה » מתכונים‬ )

‫בית חדש ישן‬

מעניין לדעת כמה אנשים שכותבים בלוג נופלים מתישהו לפתיחה הזו…"זה לא שלא חשבתי, ולא שלא …פשוט וכו' וכו' וכו'."

עכשיו אני כאן. אמצע הלילה, ולפני פסח כתבתי את הפוסט האחרון, זה לא שלא היה לי מה להגיד כל כך הרבה זמן, אני פשוט…פשוט פחדתי לישון בבית שלי אחרי פריצה נוספת, ישנתי אצל אבא ואמא חודשיים, שבמהלכם גם עברתי דירה, באיטיות איומה ובניגוד גמור לשלושים המטרים שהייתי צריכה להעביר בינהם את חפצי, מי שמכיר אותי באופן אישי יודע ש"להעביר את חפציי" צרוף כל כך פשוט לכאורה, מקבל אצלי כובד עצום של כלים, ספרים, חומרי יצירה, תמונות ותבלינים.

מצאתי בין כל גזירי העיתון שאני …

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫שתיים ועשרה » מתכונים‬ )

‫מרק מש ירוק וסלרי או "אני יודע מה עשית בזמן שהיית צריכה לכתוב עבודת פרו סמינר"‬

marak mash 5

אני יודע מה עשית כשהיית צריכה ללמוד….

אני מעדיפה לחשוב שכל מי שלומד במוסד אקדמי כלשהו, הבית שלו פורח בזמן שהוא צריך ללמוד למבחנים. בעיקר אם הוא צריך לכתוב עבודות.יש לי לפחות הוכחה אחת שעלמה כתבה כבר מזמן….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫שתיים ועשרה » מתכונים‬ )

Ctrl+Shift+Del

סבא היה סכיזופרן. הוא מת כשהייתי בת שנה. אחרי שנפטר, ההורים שיפצו את החדר בו ישן והפכו אותו לחדר ילדים עבורי. העדויות היחידות שנותרו מסבי היו מדפי הספרים אותם הרכיב מאלפי חוליות של צמידי שעון-יד, פינה אטומה של חלון ששייף עד שאיבדה את שקיפותה (כדי שלא יציצו), וכמובן המלחמה הקרה שהכריזו הסבים האחרים שלי על אמי בשל המטען הגנטי ההפכפך שלבטח הועבר גם אלי, נכדתם היחידה.

סבי השני מת כשהייתי בת 5….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: איכס על אוכל )