תגית: ספר

ציטוט מספר, הגיג אוכל והצעה לארוחה

בקמפינג ההוא התחלתי סופסוף לקרוא את 1Q84
אני 'מתה' על הרוקי מורקמי

דיי בהתחלה (יחסית לספר השמנמן הזה) מתאר טנגו- אחד מגיבורי הספר- את הארוחה המאד רגילה שהוא הכין לעצמו לפני זמן מה.
מצטטת (עמ' 106): " אני צולה דג מיובש, ומפזר מעליו רסק צנון. הכנתי מרק מיסו עם כרישה וצדפות, כדי לאכול עם הטופו. אני אכין גם מחמצי מלפפון ואצות. וחוץ מזה אורז לבן וחמוצי כרוב"
הוא גם טרח לציין שהוא תמיד אוכל פחות או יותר את אותם הדברים.

זה נשמע לכם פשוט זה?…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

תפוחי אדמה ובטטות בשמנת- בהשראת סיפרה של קים סוניי

אני קוראת עכשיו את סיפרה של קים סוניי "שביל פרורי הלחם".
זה סיפור אמיתי על חייה של המחברת שנולדה בקוריאה, אומצה בגיל 3 ע"י זוג אמריקאי מניו אורלינס ואח"כ פצחה במסעות ברחבי אירופה.
הסיפור נחמד בסה"כ, אולם מה שהכי מדליק עבורי הוא הקטע של האוכל.
קים מתארת את המטבחים השונים במקומות בהם היא עוברת. דרך האוכל והבישולים המקומיים היא חווה רגשות, תחושות ובעיקר בוחנת את תחושת ה"בית".
בסוף כל פרק ישנם מתכונים מהמנות המשולבות בסיפור….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )