תגית: אוכל צמחוני

מרק עדשים וירקות – מוליגטוני

בעוד הפרפרים מפזזים תחת קרני השמש באופן חסר אחריות , לא פוחדים לפרוש כנפיים מולה , לוהטת ככל שתהיה .

האפשרות להצטנף עוד רגע תחת איזה פרח מחשש לצינת סתיו , סתם מעוררת בהם רפרוף נוסף , דווקאי כזה .

 בתוך כל האופטימיות הזו , אני מחליטה על מרק , כחלק מסשן של ארוחה הודית .

אני לא הולכת על סתם מרק , אלא כזה שמכיל הרבה ירקות ,קטניות , וגם תבלינים מחממי חיך ובטן יש בו . בקיצור כל טוב .למרות שאני מבינה בראש שזה עדיין לא זמן מרק ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )

זרעי קיץ – קישואים ממולאים בבשר טלה ובורגול

אני רציתי להכין מנה של כל מיני ירוקים

מנה שיש בה תיבול אסיאתי מעורר חושים

פתאום מזווית העין , לכד את מבטי ארגז עם קישואים

הם היו מרהיבים בצבעים של ירוק וצהוב מנומרים

רציתי להאמין שכך עשה אותם הטבע ,ואפילו מצאתי לזה נימוק

הסדר של הצבעים , לא זהה בדיוק

כל קישוא , נראה כמעט זהה , אבל גם שונה

ראיתי בדמיוני את זה שזרע אותם באדמה

נותן לרוח לשאת אותם , כל זרע למקום אחר

הכי אהבתי את זה שבקודקודו פורח פרח

חשבתי , הנה כך נולד קישוא בוקע לו אל העולם

אלא שבמקום להיפרד , הם נאחזו זה בזה

מסרבים להיפרד

אם לא תשחרר אמר הקישוא לפרח

נישאר צמודים ככה לנצח

גם אני סירבתי להתנתק , אפילו החזקתי אותם שבוע במקרר , רק בשביל להסת…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )

טריאדה של חציל

חצילים אוהבים חום חזק , אני אומרת ל ג , כשהיא פותחת אלי עיניים של זעזוע

מי ? היא שואלת אותי , מי שורף היום חצילים על הגז ?

כשאני מתעקשת היא מפרטת באוזניי , את כל הנגד שלה נגד הטקס , שמסתכם כולו בענייני לכלוך .

אני מסבירה לה בנועם אך בתקיפות , את עניין החום הגבוה שמצמק ישר את מעטפת החציל . אך משאיר את תוכו לבן , בוהק ועסיסי .

זה כמו בשר , אני מחדדת את נקודת המבט שלה ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )

אדום אביב – אורז בצבעים של סלק

 יש רגע קצר בין אדר לניסן

שהטבע צוהל בכל פה

הוא שופע חיים

שיכור ומבושם –

איך שיופי יכול לרפא!

(דויד גרוסמן)

אני מודעת לגמרי למחזוריות וליופי הזה של הטבע , במיוחד עכשיו עם הפריחה הנפלאה וכל הירוק הזה .

גם אם היו מרחיקים ממני את לוח השנה ולא נותנים לי אפילו להציץ . הייתי יודעת שזה אביב .

הייתי יודעת לפי השמחה בלב , איתה אני מתעוררת בבוקר . ישר פותחת חלון ונושמת לי אוויר , ממלאה את הריאות שיהיה לי ברזרבה לפני שאלך לעבודה ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )

צבעים של חורף וסלט בורגול קטן



ארגמן של סלק ורימון..



אני הולכת לשוק , רק אחרי שאני סורקת היטב את המקרר . מוודאת מה חסר , רושמת רשימות ומבטיחה להיות מאד עקבית ומדויקת …

ואז אני מגיעה לשוק ורואה את קשת הצבעים שהחורף מנפיק וקונה רק כי הכל יפה ,טרי ושובה לב.

קשת צבעי ירוק עמוק ורענן : שעועית ירוקה , שומר עם תפרחתו העדינה , ארוגולה , כרוב ירוק עם עלים פריכים , כזה שמתחשק עכשיו לתלוש את עליו אחד אחד ולמלא בכל טוב.

מגוון צבעי סגול : עלים וורודים – סגולים של צנוניות מוארכות וגם הקטנות עגלגלות בגוון בורדו ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )

חלומות על קישואים במלית בורגול ועדשים

 בלילה , כשהלכתי סוף סוף לישון , מניחה גוף עייף על סדינים קרירים ,נעטפת בשמיכה כמו שנעטפים בחיבוק גדול . חשבתי שאתן רגיעה למחשבות ואשקיט קצת את הקולות שממשיכים להזכיר . את מה שיש עוד לקנות , לבשל , לתכנן , לעשות רשימת מצאי ותכנון לו"ז מדויק . טירוף של חגים שמשאירים אותי קצת תשושה ומנותקת אחר –כך.

ככה זה , דווקא בלילה כשהמחשבות מאוימות על ידי השינה , הן מתעוררות ומסתחררות בראש , לפעמים גם בלי קשר הגיוני , אלא אסוציאטיבי לגמרי .

ניסיתי להרגיע קצת במשפטי סקרלט אוהרה מ"חלף עם הרוח" : "אחרי הכל ,מחר הוא יום חדש" ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )

ווק עד צ'יינה

חיכיתי השבוע למוזה והיא לא באה.

אני לא יודעת אם זה קשור למלנכוליה הסתווית שהתגנבה לי ללב. אני מרגישה באוויר ובעצמי ,את הצורך להתכנס פנימה , ללב ולבית .

אני מרגישה את האדמה נאספת פנימה , מתחילה להגן על הזרעים שבתוכה , כמו רחם גדול וחם .

אמרתי לה , למוזה , שאני זקוקה לה בדחיפות , אבל היא עמדה בסירובה .

בדרך כלל כשהיא באה , אני מרגישה אותה לפי החום שמתפשט בבטן ומשם ללב , מאפשר להרגיש שזה בדיוק נכון , מה שאני הולכת לכתוב , לעשות ולהגיד….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )

רוחות מהפכה … וממולאים של קיץ

לרגע , ממש לרגע קט , שכחתי שיש שם מהפכה בחוץ , ושמתי את פעמיי , היישר אל ליבה , לכיוון רחוב רוטשילד , בו העם שוכן לבטח באוהליו.

רציתי להגיע לאורנה ואלה . לטעום כמה דברים , אבל בעיקר ,את עלי הגפן הממולאים , עם קרירות הצזיקי למעלה .

שנייה לפני , הבנתי ששיגרה , זה לעיתים מצב די אוטומטי . ורחוב רוטשילד הפך בכלל לעיר של אוהלים.

רוחות הקיץ ,התערבבו לי עם רוח מהפכה , ולמרות שאני בליבי ובנפשי עם לוחמי הצדק והשינוי , הכל נראה לי כרגע מעורפל בלחות ודביקות קשים למדי ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )