תגית: גבינה

כשהחיים נותנים לך קופסא עם מצרכים מוזרים

מה אני אמורה לעשות עם שזיפים ופיקורינו?
איך אני מאחדת את שני המרכיבים האלה למתכון אחד שיהיה נורמלי, ושעוד אנשים ירצו לטעום ממנו חוץ ממני?
למה אני בכלל צריכה להכין מתכון אחד עם שזיפים ופיקורנו?

לפוסט המלא>>

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: טולטולים )

עוגת גבינה אפויה וקלילה (ללא גלוטן)


 עוגת גבינה אפויה,עוגה קלאסית ואהובה.

המתכון הזה אהוב מאוד במשפחתי המורחבת מזה שנים רבות, אני מכינה את העוגה ללא תחתית בתבנית פיירקס והעוגה עצמה מאוד אורירית ועדינה.

אצלנו אוהבים לאכול את…

[[ This is a content summary only. Visit my website for full links, other content, and more!…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: המערוך המקפץ )

פיצילים – פרוייקט ארוחות קיץ

חברנו יחד כמה בלוגריות, בעלות כיוונים שונים והערכה משותפת, ל"פרוייקט ארוחות קיץ". במסגת הפרוייקט נגיש לכם אסופת מתכונים לארוחות קלות וקיציות שלא יצריכו שעות של עמל במטבח מהביל. כחומר גלם מאחד בחרנו את העגבניה, הכוכבת הקיצית האהובה על כולנו. 


לפעמים אפשר להרגיש את השמש דרך הדברים שאנחנו אוכלים. כשאני אוכלת ירקות של קיץ – עגבניות, חצילים, קישואים, במיה – אני מרגישה שהם מתוקים יותר, צבעוניים יותר, עזי טעם יותר. אני מסתובבת בין הירקות למכירה, מריחה את עשבי התיבול, הלימונים, רואה את הפלפלים בכל צבעי הקשת ואני חושבת לעצמי, כמה מזל יש לי לחיות כאן ועכשיו, כשיש בנמצא כל כך הרבה יופי ושפע….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: בישול בזול )

דלוריות או לא להיות

והיום פוסט אורח של שמואל. חבר, בשלן צמחוני ויצירתי (מישהו אמר גלידת עגבניות ובזיליקום?), ששותף גם הוא לחיפוש אחר מתכונים טעימים וזולים. 
קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות!
—-


הכותרת הממש צ'יזית הזאת באה לתאר מתכון טעים במיוחד שהמצאנו לאחרונה- דלורית במילוי גבינות. אני מודה לבישול בזול על האכסניה ועל האפשרות לחלוק אתכם קצת צ'יזיות עסיסית, במקום שאכתוב כהרגלי על אקטואליה משעממת……

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: בישול בזול )

אז מה אם קוראים לי "פולניה"?

עד כיתה ח' לא ידעתי שיש הבדל עדתי. בכיתה ז', השנה הראשונה לאינטגרציה בחטיבת הביניים בנהריה, שאל אותי חבר לכיתה אם אני מזרחית או אשכנזייה ולא ידעתי מה לענות לו. "מאיפה ההורים שלך"? התעקש, ואני עניתי מפולניה. לא ידעתי אם זה טוב או לא, אבל למה שמתרגלים, לא רוצים להחליף ואני כבר התרגלתי.
אז נכון שאנו הפולנים זכינו להיות העם עם האוכל הטפל (גפילטע פיש) והמוזר (רגל קרושה) וחבר טוב, ממוצא רומני, נהג להתבדח שהכי קל לזהות מאכלים פולנים כי הם תמיד מסתיימים ב"לך": קניידלך, חרמזלך, נוקלך, פרפלך וקרפלך….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: . )

קיש בצל מקורמל וסוף שנה

אני לא מאמינה שזה נגמר.
שסיימתי שנה א, וסיימתי את אחד הקורסים הנוראיים והמתסכלים מכל, ושרדתי כדי לספר לכם על כך.
עדיין לא מאמינה.
אני עדיין לא מאמינה שהצלחתי לסיים את הציור הענק הזה
ועוד מלא קטנים אחרים, ומלא כאלה של בחורות עירומות (נשמע לכם כיף אה??)
או שנפטרתי מקורס טיפוגרפיה. ומקורס יסודות העיצוב….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: בלוג אוכל וצילום מזון | טולטולים )

לחם קופים עם שום וגבינה צהובה

העניין הוא כזה. אתם אחד הקשרים הכי ארוכים שהיו לי. באמת, אתם נמצאים אי שם בטופ.. וואן שלי. כבר יותר משנתיים, לא צחוק. ואני קצת מרגישה שנכנסנו כאן לאיזשהו סוג של שגרה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: Morcake )

‫בואיקוס – מאפה גבינה וזיתים‬

‫בואיקוס הם מעין לחמניות עשירות וטעימות שהגיעו מאזור הבלקן. הן מלאות גבינה טובה ומוכנות במהירות ובקלות. בואיקוס ניתן ואפילו רצוי להכין עםילדים אשר יהנו לערבב ולהכין את המאפים… להמשך »

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫טעימאוד‬ )

עוגת גבינה קצת אחרת – ריקוטה, פטל ואגוזי לוז

מי שעוקב אחרי הבלוג דיי זמן יודע שאני מאוד אוהבת אוכל חלבי ועוגות גבינה בפרט. מבחינה קולינארית, שבועות הוא בהחלט החג האהוב עלי. גבינות טובות, פירות קיץ ואוכל קליל זה כל מה שצריך כדי לשמח את ליבי.
השנה, מאוד התחשק לי לעשות עוגת גבינה קצת אחרת, לצאת טיפה מהמסגרת של עוגת גבינה אפויה או עוגת פירורים קלילהסלסלות הקדאיף מהשנה שעברה עדיין קורצות לי, ובכל זאת, בא לי משהו פירותי ואגוזי. אתמול בלילה ממש לפני שנרדמתי הגיתי את השילוב הבא – ריקוטה (בהחלט אחת הגבינות האהובות עלי בכל הזמנים), פטל ואגוזי לוז, על קלתית עדינה ופריכה!…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: BakeRonnie )

עוגת גבינה וקרמל עם תחתית בייגלה

היום ייצגתי את החברה שלי ביריד תעסוקה שנערך באחד מהמוסדות להשכלה גבוהה הפזורים ברחבי הארץ. לא המוסד בו למדתי. לאחר נסיעה של כמעט קצת יותר משעה וחצי – כולל עצירה בדרך ב"ארומה", כי החלטתי מראש שאני צריכה לקנות קפה, ולא רציתי לתת לעובדה שאני מאחרת לעצור בעדי – הגעתי. ואז חיפשתי חניה במשך חצי שעה. גם ההכוונה בעל פה של השומרת בכניסה והתמיכה הטלפונית של חברתי הלומדת שם לא עזרו – נסעתי, נסעתי,

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: Morcake )